נילי הררי רוצה שקודם כל תהיו מאושרים

התשובה הכי שחוקה ומעצבנת בראיונות עבודה, לשאלה “מה החסרונות שלך”, היא “אני פרפקציוניסט”. כביכול, העובד הפוטנציאלי רוצה להרשים את מעסיקו הפוטנציאלי, בזה שהחיסרון שלו הוא בכך שהוא עובד קשה עד שהמשימה מבוצעת באופן מושלם. האמת היא, שהמונח פרפקציוניזם נזרק לא אחת בהקשרים לא נכונים, וההתנהגות הנרמזת מן התשובה לעיל אינה פרפקציוניזם. שוחחנו עם נילי הררי, כדי להבין מהו פרפקציוניזם, וכיצד הוא מונע מאיתנו להיות מאושרים.

באושר ובאושר

נילי הררי: “החוקר המוביל בנושא הוא הפסיכולוג ד”ר טל בן שחר, העוסק בפסיכולוגיה חיובית ובפרפקציוניזם. הטענה של טל בן שחר, היא שאנשים פרפקציוניסטים, הם כאלו המחזיקים בתפיסות לא מציאותיות ביחס לאופן שבו דברים אמורים להיות או להיעשות, ומשהם מזהים את הפער בין הדימוי בראשם לבין המציאות, הם חווים תסכול, מתח, דיכאון וכדומה, מה שגורם להם להימנע מן הפעילות הזאת.

למה הכוונה?

נילי הררי: “נניח ואדם רוצה להיראות טוב, להיות בריא וללכת לחדר כושר. התפיסה שלו לגבי חדרי כושר בנויה מן הדימוי שהוא מקבל מהתרבות ומהסביבה שלו. הוא אומר לעצמו שמי שהולך לחדר כושר, צריך ללכת ארבע-חמש פעמים בשבוע, להקפיד על תזונה לאורך כל היום, כל יום, ולהיות מחויב לשינוי. הוא מרגיש שהוא לא יכול להתחייב לרמה כזאת, אלא לבוא אולי פעם-פעמיים בשבוע לכל היותר, וגם זה בקושי. משום כך, הוא מתבאס מכל החוויה, ופשוט לא הולך לחדר כושר מלכתחילה. הוא לא יכול לעמוד בסטנדרטים שהוא הציב לעצמו, ולכן הוא מוותר ממילא”.

הדרך אל האושר

נילי, אז למה בעצם אנחנו לא מאושרים?

נילי הררי: “קודם כל, אושר הוא מושג מאד מאד מורכב. איך מגדירים אושר? כזרמים נעימים בגוף? עונג? סיפוק? הרבה חושבים על עצמם שהם מאושרים, והרבה חושבים שהם לא מאושרים, והאמת היא שקשה לעבור כאן את מחסום הסובייקטיביות. לפי הפסיכולוג ד”ר טל בן שחר, הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו לא מאושרים בגלל שאנחנו לא מצליחים להגיע לסטנדרטים המושלמים שאנו מציבים לעצמנו. כלומר, אם הייתי יפה יותר, אז הייתי משיג את הבחורה ההיא ואז הייתי מאושר, או אם הייתי מרוויח יותר, אז הייתי מאושר. המרדף הזה אל השלמות הבלתי מושגת, היא בעצם מה שמונע מאיתנו להיות מאושרים”.

אז מה אפשר לעשות?

נילי הררי: “המסלול שמציע ד”ר בן שחר הוא האופטימליזם, כלומר, לחיות באופן הטוב ביותר שבו אנחנו יכולים לחיות, מתוך הכרה במגבלות שלנו. ההבדל העיקרי בין הפרפקציוניסט לאופטימליסט הוא שהראשון בעיקרו של דבר מסרב להכיר במציאות, ואילו השני משלים עם המציאות. למה הכוונה?

האדם הפרפקציוניסט רוצה שהדרך שלו תהיה נקייה מכישלונות ואתגרים. למשל, הוא ניגש לעשות שיעורי בית, והם קשים לו, ומכך הוא מסיק שהוא טיפש או לא מסוגל, ואז הוא פשוט מוותר על עשייתם וכך מפסיד את הערך המוסף שלהם. הפרפקציוניסט פשוט מתוסכל מכשלונות. לעומת זאת, האופטימליסט משלים עם הקשיים, ועושה את המיטב שהוא יכול לעשות. תגיד לי אתה, מי אתה חושב שמשיג יותר?”

 

 

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.